שוברים את הקרח

קצת על "שוברים את הקרח" (שוברים, מה??...) - כתב גולן שלוי

כן, כן, מדובר בפרויקט חדש המנסה להתמודד בצורה קצת שונה עם שתי בעיות מאוד רציניות באזורינו - “קרח"!!  - עודף קרח וחוסר קרח, ותנו לי להסביר, נתחיל בעודף קרח- המונח קרח , כידוע, מציין בצורה לא רישמית קיר שקוף המפריד בין אנשים הנמצאים ביחד אך למעשה מרגישים מרוחקים מאוד (ולכן נהוג בפגישות של קבוצות לראשונה לשחק "משחקים שוברי קרח"). באזורנו כידוע גרים בשכנות צמודה ערבים ויהודים אשר רובם למעשה מרוחקים אחד מהשני וביניהם קיר קרח ענק אותו יש לשבור.
הבעיה השניה היא כמובן חוסר קרח, אך את זה אין צורך להסביר למי שאי פעם כף רגלו דרכה באזור קטן זה במזרח התיכון.. איך שוברים בצורה סמלית את הקרח במקום שבו אין קרח? את זה עוד נאלץ לפתור.
פתרונות מעשיים/שתי מדינות לשני עמים/שלום כולל/מזרח תיכון חדש – כל המינוחים האלו רחוקים מהפרוייקט אשר עוסק בפן שונה, צנוע ורחוק מפוליטיקה- יצירת חברות אמיתית בין צעירים, סטודנטים, ערבים ויהודים. אז איך יוצרים חברות אמיתית וכנה בין אנשים שזה עתה נפגשו- ע"י התמודדות משותפת אל מול מטרה קשה להשגה. התמודדות עם קושי קבוצתי גורמת לתלות הדדית בקבוצה המצריכה עזרה אחד לשני ותמיכה אחד בשני, דבר אשר יוצר קשרים חזקים מאוד.

אז למה לנסוע עד צרפת כדי לשבור את הקרח בין יהודים לערבים בישראל? פשוט כי יש שם קרח!! תשובה טיפשית? לא כל כך.. אומנם בסופו של דבר הפרוייקט המושקע יוצר קשרים בין, סך הכל, 12 איש, אבל זה הרבה יותר מזה. זהו פרוייקט סימבולי, מעורר השראה, שמציג אלטרנטיבה, שצריך להוות דוגמא, וכדי להוות דוגמא הוא צריך לעורר עניין וכדי לעורר עניין, צריך לעשות משהו לא שיגרתי ואם כבר עושים משהו לא שיגרתי אז כבר שיהיה גם סימלי, ובקיצור- אם "שוברים את הקרח" למה שלא נעשה את זה במקום שיש בו קרח!!!

וכך, בחדר קטן באוניברסיטת חיפה, נפגשו להם שנים עשר חבר'ה – שאדי, נדים, אורי(שקופי), בבת, ג'אמיל, שירי, נטלי, בן, תומר, לובנא, מאלכ, גולן..